לקויות למידה והגישה הנוירו-התפתחותית-תפקודית

כותב המאמר: דר' גלעד שפמן Msc.D.

מתוך אתר קישורי למידה


המודעות  ללקויות למידה -נושא המתפתח במהירות בשנים האחרונות, וכמו כן שיטות טיפול רבות ומגוונות עולות ומוצעות חדשות לבקרים. אולם כאשר אנו כמטפלים באים להציע טיפול עלינו לבחון, לא רק את הסימפטומים הנראים לעין אלא גם את הסיבות הגורמות להם. דבר נוסף שעלינו לבחון הוא האם הכותרות (דיסלקסיה דיסגרפיה ADD, ADHD ועוד רבות) אכן מתארות את הבעיה או שמא הן מהוות תווית המיוחסת לילד וגוררת בעקבותיה התנהגות וציפיות מסוימות.

אם נסתכל כמה עשרות שנים לאחור נראה כי מספרם של אלה המוגדרים כלקויי למידה היה נמוך במידה רבה ממספרם כיום.  דבר זה נובע ממספר סיבות:

א. המודעות והידע הקיימים כיום ביחס לנושאים אלה עלו במידה משמעותית ביותר, כך שסביר להניח שאנשים רבים אשר לא אובחנו כליקויי למידה היו מאובחנים כיום ככאלה.

ב.הגרויים שלהם חשופים הילדים כיום,שונים במהותם ובעוצמתם מהגרויים שהיו נפוצים בעבר. לדוגמא: הטלויזיה הינה גירוי ויזואלי (ראייתי) ואודיטורי (שמיעתי) משמעותי ביותר אשר לא היה קיים לפני מעט יותר משלושה עשורים. ילדים רבים מבלים מול המרקע שעות רבות בחוסר תנועה ובעודף גירוי ויזואלי ואודיטורי וכשהם מגיעים לכיתה המורה צריכה ל"התחרות" ברמת הגירויים אליה הילד רגיל על מנת לעניין אותו.

ג. ילדים גדלים כיום עם פחות גירויים, תנועתיים, וסטיבולריים (הקשורים לשיווי המשקל), וקואורדינטיביים מאשר בעבר. הרבה ממשחקי החצר שהיו
נפוצים בעבר כמו: קלאס, חבל, גוגואים ועוד אינם מהוים יותר חלק מחייהם של הילדים. למשחקים אלה יש השפעה חשובה ביותר בהתפתחות המוטורית, התחושתית והחברתית של הילדים.

צד נוסף בתמונה הקיימת הוא מערכת החינוך והצורך שלה בהגדרות. המורים יודעים לומר מי בכיתה עם קשיים או מפריע או אינו מסוגל לשבת ללא תנועה וכדי לדעת כיצד לקרוא לזה הילד נשלח לאבחון. באיבחון אכן מגלים כי הילד הוא היפר אקטיבי, ADHD, וכדומה. באבחונים רבים אין התיחסות לגורמים אשר בגינם עולים הסימפטומים או במילים אחרות מהם הגורמים ללקות  ,וההתמקדות היא בדרך כלל בסימפטומים לדוגמא אם הילד לא מסוגל לקרוא יש צורך לבדוק מה מונע ממנו לעשות זאת אם הבעייה היא קושי במעקבי עיניים יש לפתח ולחזק את יכולתו של הילד בתחום זה. הוראה מתקנת ללא שיפור בתפקוד העיניים תהיה פחות יעילה מאשר אם תעשה לאחר תיקון התפקוד שרירי העיניים.

הגישה הנוירו התפתחותית תפקודית בוחנת את הגורמים ההתפתחותיים והתחושתיים, אשר ברוב המקרים הם הגורמים לתופעות שאותן אנו רואים.
סימפטומים של היפר אקטיביות יכולים להיגרם ממספר סיבות. סיבה אחת יכולה להיות קשורה בהיבט הפרופריוצפטיבי. (תחושה עמוקה) פרופריוספציה היא מערכת המידע המועבר מהשרירים, הגידים והמפרקים אל המוח. מידע זה כולל מהי התנועה שנעשתה ומה מידת הכוח הנדרש לבצעה. אדם הלוקה בחוסר איזון במערכת הפרופריוצפטיבית מקבל מידע תחושתי רב יותר מאדם רגיל. כלומר, עוצמת התחושות תהיה חזקה והדבר יבוא לידי ביטוי בחוסר נוחות בתוך הגוף ויגרום לתנועתיות רבה. ילד עם עודף תחושתי ישב בכיתה על כיסא אשר אינו מרופד, הכיסא ירגיש לו מאוד קשה ולא נוח ויפריע לו להיות קשוב בשיעור. אדם עם עודף תחושות יחוש פעמים רבות כאב מנגיעות קלות תופעה אשר לא תהיה במקרים רבים מובנת  לאדם אחר שאין לו את הלקות ולא יבין מדוע הוא נתקל בעוצמת תגובה כל כך חזקה. לעיתים קורה כי אדם עם עודף בתחושות ויתלונן אצל רופא על כאבים רבים אשר לא ימצא להם כל הסבר פיזיולוגי ובעקבות השנות המקרה יתיחסו אליו כאל היפוכונדר, כשהוא אינו קולט מדוע הסביבה אינה מבינה את מצבו. גם מצב של חוסר בתחושה יכול לגרום לתנועתיות יתרה במצב של חוסר תחושתי המוח מחפש גרויים תחושותיים מן המערכת הפרופריוצפטיבית וזוהי הסיבה לתנועתיות הרבה שתאובחן אצל ילד עם חוסר, כעת היא נובעת מחיפוש אחר תחושות. אדם כזה מעבר לתנועתיות רבה גם עשוי לחבק ולגעת בעוצמה רבה ובו בזמן לא להבין מדוע מה שהוא עושה כואב או גורם חוסר נוחות לאנשים מסביבו. לעיתים ילדים שאוהבים "ללכת מכות" הם ילדים שאצלם יש חוסר בתחושות, הגרויים התחושתיים העמוקים שאלהם הם נחשפים כאשר הם מתקוטטים עונים על צורך. דוגמא לכך היא ילד אשר נתקלתי בו לפני מספר שנים בגן שאהב לעצבן את הילדים האחרים וכשהם היו מכים אותו הוא היה שוכב ונהנה מהמכות שחטף.

תנועתיות רבה-היפר אקטיביות יכולה לבוא מכיוון אחר והוא: חוסר בתחושות מן המערכת הוסטיבולרית. המערכת הוסטיבולרית היא חלק ממה שאנו מכנים מערכת שיווי המשקל משום שבין יתר תפקידיה שהיא מספקת לנו מידע על שינויים בכיוון אליו אנו נעים וכן מאתרת היכן נמצאת הכבידה .


מערכת הקשתות הוסטיבולרית הנמצאת בכל אחת מהאוזניים

האדם שנמצא בחוסר תחושתי מן המערכת הוסטיבולרית יהיה בד"כ אדם שמאוד אוהב רכבות הרים, מתקני לונה פארק אשר יועדפו ככל שיהיו יותר מהירים ובעלי גירוי חזק יותר.

גם החיפוש אחר התחושות במקרים בהם חסרה תחושה וגם עודף תחושה במקרים בהם יש עודף תחושה מפריעות לקשב. משמעות הדבר היא שתהליך של למידה מופרע משום שחלק משמעותי מן הקשב מכוון אל המערכת אשר אינה פועלת באיזון ולא מאפשר להקשיב למורה, לקרוא בשקט או לבצע פעולות אחרות. חשוב גם לזכור כי עודפים וחוסרים יכולים להגיע בעוצמות שונות מחוסר/עודף קלים ועד למשמעותיים ביותר. ככל שחוסר האיזון גדול יותר נמצא הפרעה בקשב ודפוסי התנהגות חריפים וקיצוניים יותר. דפוסי התנהגות אלה הופכים ברבות השנים לחלק מאישיותו של האדם. הנטייה פעמים רבות היא להצמיד את ההיבט הפסיכולוגי ולא בהכרח לראות את הרקע ההתפתחותי תפקודי ממנו הוא נובע.

כאשר אנו מפעילים תרגולים ועיסויים המתאימים לאדם אנו משנים את האופן שבו הוא חווה את העולם. הדבר משליך הן על דפוסי התנהגות והן על היכולת שלנו ללמוד ולבצע מטלות שונות בלי ליצור עודף של מתחים בתהליך העשייה. דוגמא לכך היא אשה אשר עברה טיפול נויירו התפתחותי תפקודי ולאחר זמן מה קיבלה טלפון מסניף הבנק שלה ובו רצו לברר האם היא זו אשר חתמה על צ'קים. השינוי בחתימה נבע מהשינוי לא רק האישי אלה גם מהאופן שאותו אישה בצעה את החתימה. דוגמאות רבות בהקשר ההיפר אקטיבי מראות לנו כי שינוי במערכות החושיות מאפשר שינוי מהותי אשר מה שנראה הוא שהאדם "הפסיק" להיות היפר אקטיבי. שינוי כזה יכול להיות רק כאשר "הפלפל בישבן" אינו גורם לחוסר הנוחות אשר היה קיים במערכת הגופנית.

העבודה הנוירו התפתחותית תפקודית מתאימה גם למבוגרים. קשיי למידה ותפקוד אינם נחלתם של ילדים בלבד ולצערנו הרב הקשיים אינם נעלמים בגיל 18. אנו יכולים לראות קשיים בלימוד נהיגה, חוסר ריכוז במטלות לימודיות או בעבודה ועוד. יש לזכור גם את הגיל "השלישי" פעמים רבות עקב חוסר בשימוש ישנה ירידה ביכולת התפקודית. בהקשר זה אנו יכולים להזכר בכך שהגוף נועד לשימוש. חוסר שימוש מוריד את יכולות הגוף גם ברמה הקוגנטיבית וגם התפקודית. החזרה של אנשים לפעילות והתאמת הפעילות לצרכים היחודיים שלהם היא חלק ממה שניתן לעשות על מנת לשפר את איכות חיים של קבוצת גיל זו.

הגישה הנוירו התפתחותית תפקודית מופעלת על ידי מטפלים ברחבי הארץ וכמו כן במקומות רבים מופעלת בתוך הגנים ובתי הספר כחלק מתוכנית הלימודים על ידי מורות בית הספר ובהדרכת המרכז לקידום כישורי למידה בהנהלת הפסיכולוג ההתפתחותי הבכיר רמי כץ. ההבנות הנוירו התפתחותיות תפקודיות מהוות בסיס להפעלות הלימודיות שהמורות משתמשות בהם על מנת להעביר את תוכנית הלימודים המקובלת באופן חוויתי התורם להתפתחות התחושתית של הילדים. הפעילויות התחושתיות משולבות עם תהליכי למידה והופכות אותם למעניינים יותר, כיפים יותר ומשאירים חוויה של עוד אצל התלמיד.

לסיכום הגישה הנויירו התפתחותית תפקודית מאבחנת ומטפלת בחוסר איזון של המערכות התחושתיות והתפקודיות. ניתן לעבוד עם ילדים מגיל צעיר ביותר (מספר חודשים) ועד לזקנה. בכל הגילאים ניתן להפיק תועלת משמעותית מסוג עבודה זו. ניתן לשלב עבודה זו עם שיטות נוספות כגון: פרחי באך, מוח אחד, תזונה, הומאופטיה ועוד. פעמים רבות העבודה היא משולבת עם בעלי מקצוע נוספים כגון פסיכולוג, מרפאה בעיסוק, הוראה מתקנת, אורטופטיסטים ועוד.

baby1 baby2

 ד"ר גלעד שפמן Msc.D.: מאבחן ומטפל בגישה הנויירו התפתחותי תפקודית ומלמד בקורסים להכשרת מטפלים בגישה זו עם הפסיכולוג ההתפתחותי הבכיר רמי כץ. כמו כן בטיפול במגע ובתנועה בגישה הוליסטית וקורסים מקצועיים ולא מקצועיים.